המחזור הראשון בליגה א' דרום תם לו ואם להיות רציניים, אי אפשר ללמוד ממנו יותר מדי על הקבוצה בליגה, לבטח שלא לזהות מגמה כלשהי. למרות זאת, ניתן כבר כעת לזהות מקומות שבהן יכולות להיות בעיות, כמו למשל החילוף המוקדם של אופיר עזו במרמורק. עזו לא ירד לליגה א' כדי לשחק 45 דקות, הוא רוצה להוביל, ואם לא יתנו לו, הרומן ייגמר מהר.

 

שום תוצאה לא הפתיעה אותי במחזור הזה, אולי מלבד העובדה שאשקלון ניצחה "רק" 0:1 את עמישב פתח תקווה, אם כי במחשבה שנייה, הירוקים מפ"ת תמיד מקשים על הקבוצות הגדולות בליגה, וגם אשקלון הקיזה הרבה דם עד שסחטה מעמישב את מלוא הנקודות.

 

זה הזמן לסכם את המחזור הראשון מזווית קצת אחרת. האם יפו מצהירה כוונות? אולי נס ציונה? האם סתם הושקעו כספים בכפר קאסם? תבלו.

הפועל מרמורק הפכה להיות בין לילה, איפשהו בחודש אוגוסט האחרון, לקבוצה העשירה בליגה, עם בעלים מפורסמים, תקציב עצום ועניין תקשורתי רב. יכול מאוד להיות שהקבוצה הצנועה, שתמיד הסתפקה ב-500 האוהדים ביציע האיצטוני, בחנן עדני, שחקנים יחסית אפורים שנלחמים עבור הקהל, כספים קטנים וחשיפה תקשורתית שמתחילה ונסגרת במקומונים ואתרי הליגות הנמוכות (מלבד שני משחקי דרבי בשנה), פשוט לא התרגלה לעובדה שהיא הפכה לביצת הזהב של ליגה א' דרום.

 

כספים רבים נשפכו במרמורק על שחקנים כדוגמת קובי חסן, רגב וולק, אופיר עזו, עומר מולאי ועוד.. והתקציב הוא הגבוה ביותר מאז שיחקה הקבוצה בליגה הארצית. תוסיפו לכך את המאמן ניסן יחזקאל, שהעפיל אשתקד לליגת העל עם הפועל פ"ת (הוא לבטח לא עובד בהתנדבות) ותקבלו קבוצה שצריכה למעשה לדרוס את הליגה.

 

האוהדים. גם הם מתגעגעים למרמורק של אשתקד (רפי נחמיאס)

 

בפועל? מרמורק בעטה בפעם הראשונה למסגרת של יפו רק בדקה ה-61, וגם היא נעצרה בקלילות ע"י השוער. הבעיטה השנייה למסגרת הגיעה בדקה ה-88, שם כבר הכדור של קריספיס ננעץ ברשת. מרמורק נראית חסרת מעוף, אינדיבידואלית, יותר מדי תלויה בקובי חסן, וחמור מכך, לחוצה. אוי כמה שהשחקנים האלה לחוצים.

 

כשאתה ביצת זהב, אתה לא יכול לחזור להיות ביצת חופש כשבא לך, אתה חייב להבין שקבוצות יסתגרו מולך, ינסו לעקוץ, יפלו על הדשא ויעשו הכל כדי להכשיל אותך. אם אתה ביצת זהב עם אופי, אף אחד לא יכול לעצור אותך. מרמורק חייבת אופי, ומחויבות. דברים שאגב, היו בשפע לקבוצה של אשתקד, ממנה נותרו על כר הדשא אמש רק השוער גלברט וחנן פדידה.

מכבי קביליו יפו אולי לא נתנה אמש את אחד ממשחקיה הגדולים בשנות קיומה, אך הקהל ידע להעריך את הלחימה והרצון של השחקנים, הנחישות, המאבק על כל כדור ומעל הכל, את העבודה שעשה המאמן צחי טיאר עם הקבוצה. האוהדים התרוממו בסיום המשחק ושרו לטיאר שירי הלל, וזה כשהקבוצה מסיימת בתיקו וסופגת שער בדקה ה-90.

 

לא לעולם חוסן ביפו, וגם טיאר יודע ששני הפסדים יהפו את קריאות העידוד לקללות. למרות זאת, מי שהיה אמש בשכונת התקווה היה יכול לראות בעצמו שליפו יש קבוצה, קודם כל קבוצה.

 

צחי טיאר. חוקים נוקשים מביאים תוצאות (לירן דורף)

 

אולי יפו לא תיקח את המקום הראשון, אך מקום בפלייאוף היא תשיג. מרמורק, על שלל כוכביה, התבטלה לחלוטין מול יפו, ולא הצליחה ליצור מצבים ליד השער. כל שחקן אדום שקיבל כדור במרכז המגרש זכה מיד לשמירה צמודה, והאדומים מרחובות התקשו לפתח משחק ראוי. 

 

השחקנים שיחקו עם חיישנים שבדקו את מספר הקילומטרים שהם רצו, כשהמאמן הצהיר ששחקן שהמד שלו הראה על פחות מ-11 קילומטר, לא יפתח במשחק הבא. ככה זה ביפו של השנה, חוקים נוקשים לליגה א', חוקים לגיטימיים לספורטאים שרוצים להצליח. הנשמה חזרה ליפו, היכולת תגיע בהמשך.

 

מכבי שעריים הייתה זקוקה למעל 80 דקות כדי להכריע את הפועל כפר שלם העקשנית, רגע לפני שזיו מלסה (עוד תשמעו עליו) נועץ את הכדור ברשת ונותן את האות לחגיגות. בינתיים שעריים מקרטעת (בכל הנוגע במבחן התוצאה) אך אם בזמנים כאלה היא מצליחה להשיג נקודות, נשאלת השאלה, מה יהיה כשהיא תתחבר?

 

ארז בנודיס לא היה מרוצה ממה שראה אמש, כשלכפר שלם היו לא מעט הזדמנויות להכריע את המשחק לטובתה. בכלל, חניכיו של שוקי סידס (כרגיל) יעשו צרות לכל הקבוצות בליגה ואולי אף יגיעו לפלייאוף העליון.

 

שחקני שעריים חוגגים. בשיניים (איתמר מסלווי)

 

עוד קבוצה שלדעתי תצליח לכבוש לפחות את המקום החמישי, היא דווקא שיכון המזרח של טסלפפה. לא בגלל ה-0:3 אמש, אלא בגלל הקבוצה שהצליח להרכיב טסלפפה, של שחקני ליגה א' מוכחים בנוסף לחלוץ הנוער של ראשון לציון, דניאל בלומנפלד, שכבש צמד אתמול ואחד נוסף בגביע ומסתמן כשחקן שבקלות יכול לקבל את תואר תגלית העונה. השיכון ידברו חזק השנה, בוודאות.

ערב המחזור איש לא נתן סיכוי לנס ציונה הסימפטית מול חבורת הכוכבים שהרכיב ויקטור גניש בכפר קאסם, אך חניכיו של אציק עובדיה טרפו את הקלפים ופירקו את החבר'ה מהכפר 2:4 ומעבר לכך,  הראו שהעונה הם מכוונים לצמרת. הבאתו של סהר לוי הייתה הצהרת כוונות, וצמד שלו כבר במשחק הפתיחה מראה שמדובר בשחקן שיכול להיות שובר שיוויון בכל מפגש.

 

רפי סגל וגיא אבן, שני השחקנים הבכירים שהגיעו לכפר, הצליחו להכניס פעמיים את חברם יניב בן ישי, אך זה לא הספיק כאמור. גניש צריך לעשות בדק בית, כי כבר  במחזור הקרוב מחכה לו אזור החזקה, ושני הפסדים מתוך שניים לא יתקבלו על הדעת בכפר.

גם בית"ר כפ"ס הצליחה להשיג (אמנם בקושי) ניצחון בפתיחת הליגה, וחיים סירוטקין מבטיח שהעונה לא נראה פתיחה כמו אשתקד, ושהקבוצה תהיה קבוצת צמרת לגיטימית, למרות התקציבים הגבוהים שהושקעו במרמורק ובאשקלון. 

 

גניש. חייב לנצח את אזור - בכפר אין סבלנות

 

כפ"ס היא תמיד קבוצה מחויבת, שמשחקת כדורגל משוחרר ויפה לעין, ולעיתים קבוצות מגיעות למפגשים עמה ולא מצליחות להתמודד עם ההתלהבות. סירוטקין יצטרך לשמור על ההתלהבות הזו לאורך כל העונה, ורק אז אולי יצליח לשחזר חלק מההצלחה של העונה שעברה. ליגה הוא לא יעלה, גם לו זה ברור.