להיות מאמן במגזר

עדי לוי מאמן בכיר בליגות הנמוכות אשר אימן מספר שנים כמה קבוצות מהמגזר. מספר איך הגיע? מה הניע אותו? וחוויות נוספות....

לפני כ-15 שנה, כשהפציעות הכריעו, פרשתי ממשחק פעיל ועברתי לאימון. התחלתי בקבוצת שמשון תל אביב ולאחר מכן בהכח מכבי רמת גן, בזמן ההוא הוקמה הפועל אורנית על ידי חברי, אריה רוקח שביקש שאהיה " רק באימון אחד ומשחק ..." הסתקרנתי והסכמתי..

בהתחלה הקבוצה הורכבה מאוסף שחקנים די אנונימיים ומקומיים, ביניהם שחקן כדורסל מוכשר שביקש "רק" לרוץ (צביקה שיינפלד) ומספר שחקים מוכשרים מהפועל כפר קאסם כמו מוניר טהה,נביל סרסור,סעד סרסור,חמזי,ועוד.

 

 

 

 

            עדי לוי על הספסל של כפר קאסם,"סוד ההצלחה הוא דבקות במטרה".(צילום:לירן דורף)

 

 

באימונים האלו נוצר הקשר הראשון שלי עם הפועל כפר קאסם שהיתה אז בליגה א' ובמקום האחרון, שחקני מויר וחמזי המליצו לי לעבור לשם כשאהרון קפיטולניק מאמן כפר קאסם דאז התפטר מתפקידו.

הגעתי לסיטואציה לא קלה, בלשון המעטה, לקבוצה עם שחקנים בעלי עבר בליגות גבוהות אך עם חוסר  ביטחון משווע.

יאמר לזכותם של מנהלי הקבוצה שלא פחדו ונתנו למאמן צעיר את המושכות במצב די בעייתי, כשהם מבקשים רק להישאר בליגה.

ראיתי את האהבה, האכפתיות והשייכות של מנהלי הקבוצה ודי נדבקתי בחיידק. כששאל אותי היו"ר דאז עזאדין סרסור אם אצליח במשימה, עניתי לו ש"אני מבטיח להשאיר את הקבוצה בליגה 4 משחקים לסוף העונה ( הגעתי במחזור ה 17 עם מינוס 6 מהקו האדום ) -טעיתי בהערכה ונשארנו בליגה 2 משחקים לסוף...

התקופה אז בכפר קאסם הייתה טבילת האש הראשונה שלי כמאמן במגזר, ואני מודה לאל על הזדמנות זו. מסיבות מקצועיות, ויותר מהסיבה הפשוטה והיא - קבלת הפנים והרצון לסייע לי בכל דרך אפשרית. מתקופה זו נשארו חלק מהחברים הקרובים אליי עד היום כמו : לוטפי סרסור הבלם דאז וכל משפחתו הקרובה , אדהם טהה מנהל הקבוצה, מורסי בדיר ,מוניר,סעד ,ועוד.

תקופת כפר קאסם סללה בפניי את הדרך אחרי מס' שנים לאימון קבוצות נוספות במגזר כמו כפר קרע,וקדנציה נוספת בכפר קאסם, אצל כל הקבוצות יש מכנה משותף אחד - כבוד.

נכון שיהיו כאלה שיאמרו שכשיש ניצחונות המנהלים במגזר בשמיים אבל כשמגיעים ההפסדים מגיעות הצרות ואני אומר - נכון , ואומר גם -איפה לא ? יש הנהלה שאוהבת הפסדים ? וממש לא חשוב אם זה במגזר או לא..

אני מעריך במגזר את הטירוף סביב הקבוצה והאהבה לכפר או לעיר, את הרצון להביא את הטוב והיקר ביותר, ואת הנאמנות.

אולי זה המקום לומר למאמנים הצעירים ולכאלה שעדיין לא חוו את האימון במגזר - לא אימנת במגזר, לא חווית חוויית אימון סוחפת.